תביעות לשון הרע הפכו בשנים האחרונות לנפוצות במיוחד בעידן שבו כל אדם יכול לפרסם את דעותיו בציבור – באמצעות הרשתות החברתיות, פורומים, קבוצות וואטסאפ ועוד.
בין השאלות המרכזיות שעולות בתחום זה ניתן למצוא שאלות בסגנון כמה כסף אפשר לתבוע בגין לשון הרע? מהם הקריטריונים שלפיהם בית המשפט קובע את הפיצוי? ומה ההבדל בין פיצוי עם הוכחת נזק לבין פיצוי ללא הוכחת נזק? – במאמר זה יצאנו לבדוק ביחד עם עו"ד מימון פאר – עורך דין לשון הרע, מהם ההיקפים האפשריים בפיצוי בתביעות לשון הרע בישראל.
כמה אפשר לתבוע על לשון הרע בישראל?
לפי עו"ד מימון פאר, חוק איסור לשון הרע מציע למעשה שני מסלולי תביעה עיקריים לקבלת פיצוי כספי:
- פיצויים ללא הוכחת נזק (פיצוי סטטוטורי) – זהו המסלול הנפוץ ביותר בתביעות לשון הרע אשר מאפשר לנפגע לתבוע פיצויים כספיים גם אם אינו יכול להוכיח נזק ממוני בפועל שנגרם לו כתוצאה מהפרסום. לפי עו"ד מימון פאר, המטרה שעמדה של המחוקק היא להגן על כבוד האדם או הזכות לשם טוב, שהם נכסים בלתי ניתנים לכימות מבחינה כלכלית. נכון להיום, סעיף 7א(ב) לחוק קובע פיצוי מקסימלי של עד כ – 80,000 ₪ עבור כל פרסום של לשון הרע, ללא צורך בהוכחת נזק, סכום זה צמוד למדד המחירים לצרכן ומתעדכן משנה לשנה.
- פיצויים עם הוכחת נזק – במקביל לפיצוי הסטטוטורי, הנפגע רשאי לתבוע פיצויים על נזקים ממוניים ולא ממוניים שנגרמו לו בפועל כתוצאה מהפרסום. במקרה כזה, אין תקרה לסכום התביעה והפיצוי ייקבע בהתאם לגובה הנזק (אובדן הכנסה, הפסד רווחים לעסק, כאב וסבל, עוגמת נפש וכדומה) שהצליח התובע להוכיח בבית המשפט.
מהם גורמים אשר משפיעים על גובה הפיצוי הכספי שניתן לקבל במסגרת תביעת לשון הרע?
לפי עו"ד מימון פאר, בכל אחד מהמסלולים, בית המשפט אינו פוסק בהכרח את הסכום המקסימלי. שופטי בית המשפט יבחנו את מכלול השיקולים והנסיבות של המקרה, ביניהם:
- חומרת הפרסום – עד כמה חמור היה תוכן הפרסום? האם היה שקרי באופן מובהק? האם הכיל השמצות קשות או האשמות חמורות?
- היקף ודרכי הפרסום – לכמה אנשים הגיע הפרסום? האם פורסם בעיתון נפוץ, בטלוויזיה, ברשת חברתית עם עוקבים רבים או בקבוצת וואטסאפ (WhatsApp) קטנה? ככל שהחשיפה רחבה יותר, כך גדלה הפגיעה הפוטנציאלית.
- מעמד הנפגע והמפרסם – האם הנפגע הוא איש ציבור, איש עסקים, או אדם פרטי? האם המפרסם הוא גורם בעל השפעה במדיה הנוכחית?
- כוונת המפרסם – האם הפרסום נעשה מתוך כוונה לפגוע או בתום לב? האם לפרסום הייתה אמת בבסיסו והיה בו עניין ציבורי? – אלו הגנות אשר עשויות להביא לדחיית התביעה או להפחית משמעותית את גובה הפיצויים.
- התנהגות הצדדים – האם המפרסם התנצל? האם הסיר את הפרסום? האם הנפגע ניסה להקטין את נזקיו?
לפי עו"ד מימון פאר, חשוב לציין שגובה הפיצויים משתנה מאוד מפסק דין אחד למשנהו. ישנם פסקי דין רבים אשר נעים בטווח הפיצוי הסטטוטורי (עשרות אלפי שקלים לפרסום לשון הרע והוצאת דיבה) וישנם מקרים חריגים שבהם נפסקו פיצויים גבוהים משמעותית מעל הפיצוי הסטטוטורי הכפול לאחר הוכחת נזקים ממוניים בין כותלי בית המשפט.
לסיכום, חשוב לדעת שאמירות לשון הרע הן אינן עניין של מה בכך – אמירות שנראות תמימות לכאורה עלולות לעלות ביוקר – ובמקרים מסוימים, הפיצוי שייפסק יהיה גם גבוה וגם מלווה בפרסום התנצלות פומבית. אם נפגעת מפרסום פוגעני, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בלשון הרע והוצאת דיבה כדי לבדוק אם קיימת עילת תביעה, ואיזה פיצוי ניתן לדרוש מהמפרסם.
המאמר נכתב בשיתוף עם עו"ד מימון פאר, עורך דין לשון הרע בחיפה, אשר מעניק ליווי וייצוג משפטי במגוון רחב של תביעות לשון הרע והוצאת דיבה בפריסה ארצית. אם נפגעתם מאמירות לשון הרע בטיקטוק (TikTok), לשון הרע פייסבוק (Facebook) או לשון הרע בוואטסאפ (WhatsApp) – המשרד הוא הכתובת.